פסק-דין בתיק עת"מ 38666-05-11

א.         מבוא:

העתירה שבפני הוגשה כנגד החלטת המשיב - ראש עיריית נצרת עילית, להעביר את מלוא הפעילות של המשיבה הפורמאלית, פעילות קהילתית לרווחת תושבי נצרת עילית, מהמבנה בו התנהלה הפעילות בהר - יונה (להלן: " מתנ"ס הישן" או " מתנ"ס הר יונה הישן") והעברת הפעילות למבנה "גרין" החדש שבשכונת הר יונה בנצרת (להלן: " היכל גרין" או " המתנ"ס החדש").

כמו כן ובמסגרת העתירה נתבקש סעד זמני בגדרו יורה בית המשפט לאלתר וללא דיחוי למשיב להשיב את מלוא פעילות המשיבה הפורמאלית שהתקיימה במתנ"ס הר יונה עד להעברתה להיכל גרין.

בכתב התשובה נטען כטענה מקדמית, כי העתירה נגועה בשיהוי, ולפיכך, דינה להדחות על הסף.  בישיבת יום 29.5.11 קבעתי כי תחילה תידון ותוכרע טענה זו.

ב.         העובדות הצריכות לעניין:

מתנ"ס הר יונה הישן הוקם בתחום השיפוט של העיר נצרת עילית בשנת 1994 ע"י הסוכנות היהודית, על מנת שיוענקו בו שירותים קהילתיים לתושבי השכונה, אשר החלה להיבנות באותה העת, לתושבי העיר בכלל.

פעילות המתנ"ס והפעלתו ע"י המשיבה הפורמאלית, הוסדרה בהסכם בין הסוכנות היהודית ובין עיריית נצרת עילית מיום 16.01.94.

עד בסמוך לחודש אוגוסט 2010, הפעילה המשיבה הפורמאלית את הפעילות הקהילתית במתנ"ס הר יונה הישן במשך כ-16 שנים.

ביום 26.10.10 הועתקה פעילות המתנ"ס מהמבנה הישן אל מבנה חדש בהיכל גרין, שם המשיכה המשיבה הפורמאלית את פעילותה, עד ליום 19.5.11, אז החליטה על הפסקת פעילותה במתנ"ס גרין לאלתר, בשל כך שהיו חסרים אישורים המעידים על תקינות המבנה.

העותר סבור כי יש להחזיר את פעילות המשיבה הפורמאלית אל מתנ"ס הר יונה הישן, ומכאן העתירה.

ג.         טענות העותר:

1.         העילה להגשת עתירה זו נולדה אך ורק בשל סירובו של המשיב להשיב את פעילות המתנ"ס למתנ"ס הר יונה הישן, לאחר החלטת המשיבה הפורמאלית מיום 16.5.11, שלא להמשיך פעילותה במתנ"ס.

2.         בסעיפים 1 ג'-ה' לתשובת המשיבה הפורמאלית לעתירה נטען, כי הליך ההעברה של פעילות המתנ"ס, החל עוד בחודש אוגוסט 2010, ועד להחלטה לסגור את היכל גרין, היה הליך כולו פגום וכלל מסכת לחצים בלתי חוקיים מצד המשיב ובכירי עירייה אחרים שהופעלו על הנהלת המשיבה הפורמאלית, במטרה לאכלס את היכל גרין, על אף שלא נתגבשה התשתית החוקית לכך.

3.         עוד למדנו מתשובת המשיבה הפורמאלית לעתירה, כי ניתנו לעיריה ארכות חוזרות ונשנות להכשיר את האכלוס של היכל גרין ולהמציא את כל האישורים הדרושים לכך עפ"י דין, על בסיס הבטחותיו והתחייבויותיו של המשיב כי יעשה כן. מכאן שאין מקום לטענה לפיה חל שיהוי בהגשת העתירה.

מכאן, כי לכל אורך הדרך, המשיב עצמו יצר בפני כל הגורמים האמונים על חוקיות פעילותה של העירייה בכלל ושל המשיב בפרט, מצג שווא בנוגע לחוקיות האכלוס של היכל גרין והשלמת כל האישורים הנדרשים לכך עפ"י דין,  לכן בנסיבות אלו, הבטחותיו אלה של המשיב "דחו" את המועד להתגבשות העילה להגשת עתירה זו.

4.         טענת המשיב לפיה השתהה העותר בהגשת העתירה הינה טענת סרק, הואיל והעילה להגשת העתירה התגבשה רק עם סגירתו של היכל גרין ע"י המשיבה הפורמאלית.

5.         המשיב לא הציג כל החלטה פורמאלית המורה על העברת הפעילות להיכל גרין, ובנסיבות אלה, אינו יכול להעלות את טענת השיהוי.

ד.         טענות המשיב:

1.         העותר מנסה לשנות את חזית העתירה בכך שעתה הוא טוען בסיכומיו, בניגוד גמור לכתב העתירה, כי ההחלטה אותה הוא מבקש לתקוף הינה ההחלטה שלא להשיב את פעילות המתנ"ס למבנה הישן, ולא את ההחלטה להעביר הפעילות משם. אין להתיר לעותר לשנות חזית.